
סוד
עד כה ערכתי, קריינתי, הפקתי, וליוויתי סופרים/ות ומשוררים/ות; השגחתי על מנקדים, למדתי בסדנאות עם סופרים/ות גדולים/ות, השלמתי תואר בתחום, ייצגתי את המחלקה לספרות באופנים שונים;
הצטרפו למסע שלי עם הכתיבה ובתוכה. האתר הזה הוא בית, ובכל חדריו יש עבודות מכל הזמנים, קהילה של מטורללים המתחברים לראש שלי וכותבים איתי, ויש אותי – המחכה לכם כאן.
בואו והיכנסו גם אתם; הכל פתוח לפניכם. דמיינו שאני מניחה לפניכם מגש עם בקלאוות ותה!
אתם מוזמנים להקליק בכל רחבי האתר ולמצוא בתוכו סודות. הירשמו כמנויים, צרו איתי שיתופי פעולה, הזמינו אותי לסדנאות, שתפו אותי במחשבות שלכם ובכל. אני איתכם, ואתם איתי.

עד כה ערכתי, קריינתי, הפקתי, וליוויתי סופרים/ות ומשוררים/ות; השגחתי על מנקדים, למדתי בסדנאות עם סופרים/ות גדולים/ות, השלמתי תואר בתחום, ייצגתי את המחלקה לספרות באופנים שונים;

ובתוך הרהוריי, עדיין שמתי לב לכל מיני עניינים שאין להם הסבר. למשל, במקריות מוחלטת חיטטתי במכנסי ה-ב’ שלי, ומצאתי בהם פתקית עם המספר “66”, כתוב

להיות יוצא מן הכלל מצריך גם יחס שונה לאנשים אחרים – תאודור זלדין. 1 ג’וי ישבה על מיטתה והאזינה למוזיקה באוזניות. קולו של איאן קרטיס

“וזה בסדר” היא אמרה, “אני בסדר עם חוסר ההגינות שבחיים”. היא חייכה וגלגלה עיניים בארובות ככה שיצרה איזה מבע פלרטטני, כלפי אברי גלעד, והניחה את

לא היה זה יום טיפוסי ללונדון. הרקיע היה בהיר. סיירוס ואני התכנסנו באחת הפינות של שוק קמדן, בין דוכני האוכל לבגדי הרטרו. הסתתרנו ליד פסלי

בבואי להסביר למה אסור שהיא תישכח, עלי לפתוח בווידוי אישי. כן, אישי, כל כמה שזה נדוש; הרי אני מתכננת לדון באיכות היצירה של המשוררת (והסופרת)
היי! הגעתם לבית הוירטואלי שלי, שמיועד לכם. אני אוהבת לשמוע מכם ולהתחבר ברשתות ופה. כתבו לי, עקבו אחריי, ספרו לי מה חשבתם.
אתם מוזמנים להרשם לרשימת הדיוור כדי לקרוא כל אייטם ראשונים, וליצור איתי קשר לכל רעיון לשיתוף פעולה אישי או עסקי ביננו. אני כאן: