חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

NOA GOREN

סילביה פלאת

נועה גורן

נועה גורן היוצרת המוכשרת

תגידי סילביה, מה אם פעם ניפגש?

אם אהובי יתייאש גם או שאחלום לדגום ואממש,

אולי האשמה תחנוק אותי ממרום ענק קשיח

וכשאנשום נשימה אחרונה – אני כל כך אתרגש

מהידיעה שאחפש אותך, בתהום הורגי הדעת, בגיהנום הבא

עלינו לטובה –

ואלמד אותך עברית על יד האש, ונצחק כשרגלינו נאכלות

ונתגושש

חברות כל כך טובות נהיה, וכמה לבד ארגיש איתך

כשאין איש רואה אותנו יחד ומשאה

האם אוכל להגיע לשיא הפוטנציאל שלי איתך? האם מותר לי לחקור את השיגעון או שנכפה עלי להשתיק אותו ולהתייאש

תגידי סילביה

Share:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn
On Key

Related Posts

קבלת הבעיה היא השער לראויות

הכחשה היא בעייתית – תמיד. כשאנחנו מכחישים למשל את הטענות של הפלסטיניים, אנחנו בבעיה משום אובדן הראויות שלנו. אם הם טוענים לסבל וליחס מחפיר –

עלילות האישה הבוגרת

דומה שאישה, או נשים רבות, מגיעות בסוף גילאי העשרים – תחילת השלושים – ואולי כל אחת בזמן מדויק אחר, לנקודת אי-הטרף. אין פירושו שאת מפסיקה

הפילוסופים הגרועים של המערב

כשלומדים פילוסופיה בתואר הראשון, הופכים מאיזשהו יצור בן-עשרים ומשהו שחושב שהוא יודע הכל, לאדם אולטרה-אולטרה-פתוח, שזוכה להשקפה מחודשת על מוסר, יופי, שפה, היגיון, מערכת-חושים, אהבה,

טקסט מלחמתי

לפני המלחמה – הפקקים, הצפירות, הדחיפות בדרך לאוטובוסים, איחורם של האוטובוסים, גלגוליי העיניים וחוסר הסבלנות של נותני שירות, המחאות מכל הסוגים; כל אלו ואחרים גרמו

אוהבי הקיץ זוקפים ראש

בכל שנה ישוויצו אוהביי החורף במלנכוליה שלהם, ויאשימו אותנו, מעריציי הקיץ, בשטחיות. אז אנחנו נתבייש מהם, ונסתיר מפניהם את הגעגוע לים הנוצץ, הבגדים המנופנפים וחופשת