השיגיון של נרי

כל יום ביקר אותי נער חיוור בן ארבע-עשרה בשם נרי. בפעם הראשונה הוא הגיע כי שלחו את הכיתה שלו למצוא ניצולי שואה בתל-אביב. הוא דפק בדלת חלושות, אני זוכרת, ומבעד לעינית ראיתי נער חיוור כקמח עם ספר של צבי נתן ביד. התיישבנו ליד החלון והוא שתק במשך שעתיים. חשבתי שלא יחזור לבקר אחרי כל השתיקות […]