שיטיון
פאר עמדה ברכבת הקלה ושמעה לד זפלין באוזניות. לרכבת נכנסה זקנה ובידיה סלי קניות כבדים. ברגע זה, כמובן, זה התחיל; פאר הזדקפה במקומה, שמטה את האוזניות מעל צווארון ג’קט הג’ינס שלה והמתינה. כל מי שמכיר את פאר, יכול היה לדעת שיש להידרך; הקשישה נשענה על הדלת השקופה, נאנחה, ועדיין איש לא קם. “למה אף אחד לא קם?!” […]
