חברות
פנים לבנות, נימושים בצבע מייפל ועיניים שחורות נוקבות – כן, היא אמורה הייתה להיות יפהפייה, אבל היא כה נטולת חושניות, כה נטולת ריקוד. למעשה זה מה שתיסכל אותה, שלחברתה מעוקלת-האף, היפה לא פחות (בסופו של יום), יש את הגישה הבלתי נגמרת הזאת לבנים: הם תמיד יבחינו בה. הם לעולם לא יבחינו בפגמיה. זו הרי הנטייה […]
מטוטלת
אני נמצאת עם אבא שלי בשדה התעופה של פריז, ומשתדלת להסתיר את הדרמה הנפשית מתוכה אני כותבת כעת: ואיך שלפני כמה דקות, דמעתי מול דייל הקרקע הפריזאי. הייתי שמחה להצליח לנקוב בסיבת הבכי באופן מובהק, תיאורי ומרוחק, כמו בן-אדם בוגר – אבל נדמה שדייל הקרקע, שבאמת לא אמר כלום, הביא אותי לערבוב התרגשויות (השראה, מבוכה, […]
