סתם משהו
אוקיי – אז אני מתרה בעצמי להעלות את הקצב, מעליבה אותי על שום איטיותו, נוזפת בי משום גילי ומעמדי (יותר נכון אי-מעמדי), מאמתת אותי עם מראות האומרות לי ״קדימה, כבשי, עוטי, את לא מספיק עדיין, נו, נו״ – ובכל זאת בפתחו של יום עבודה לוקח לי זמן להיכנס למצב (פעולת הכניסה למרחב ההשראתי-עובד-פורה, המעבר מהבוקר […]
