חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

NOA GOREN

66

ובתוך הרהוריי, עדיין שמתי לב לכל מיני עניינים שאין להם הסבר. למשל, במקריות מוחלטת חיטטתי במכנסי ה-ב’ שלי, ומצאתי בהם פתקית עם המספר “66”, כתוב בעט החמור של גיטה. אלו היו אותם מכנסיים שלבשתי מלפני שבע שנים בשירות שלי: את הפתקית גזרתי מצווארון החולצה, כקמע מזל. מבין כמעטחמש-מאות המדים שחולקו לפלוגה, קיבלתי בדיוק את זה […]

סבתא, הספד

כל בן משפחת גורן שמכבד את עצמו, זוכר עד כמה היה מרגש לנסוע באוטובוס, עם כל מיני חיילים – שנראו אז כבירים וגדולים – לבאר שבע. הנוף העירוני של המרכז התחלף אט-אט בבז’ של צפון-הנגב, וכשסוף-סוף הגענו למרכזית, הלב כבר התפוצץ בחזה: כי הנה תכף, תכף נגיע לסבתא, ואז נלך להרפתקאות יוצאות-דופן בקניון הנגב! נקנה […]

בראון שוגר

מקור: https://www.kan.org.il/content/kan/radio_articles/p-11266/169395/ הימים היו ימי קורונה. אין יוצא ואין בא מביתו, בכל העולם, לבל יידבקו בנגיף. כבר חודש ככה, חודש שלם שג’ורג’ לא ראה אדם חוץ ממיכל, שותפתו לדירה. לפעמים הביט בשוטרים, שהילכו בכיכר, והקפיצו את אלותיהם. עד כדי כך עמדו על המשמר. אסור לאיש להסתובב. ברביעי באפריל, ג’ורג’ כבר היה מדוכא. הוא לא מצא […]

ברירה טבעית

  לאונורה הייתה שחקנית כושלת והאישה היפה ביותר בבריטניה. איכשהו, ורבים תהו איך, התחברה עם ג’ון גוּ‏לד, המדען בעל פני הצנצנת, חוקר ציפורי שיר. לקראת יום הולדתה, כשישבו לכוס תה, הציעה לערוך אצלו את החגיגה. “זו תהיה מסיבה לחיי כולנו”, אמרה. “תאר לך, נזמין את כל חבריך החוקרים! מתי אי-פעם ביליתם עם שחקנים? לא הגיע […]

עלילות אלונה

לפני כמה שבועות יצאתי לרחוב לקנות תרופות, הלכתי נמרצות כשמסכת חולים מכסה על פניי, ואז בזווית העין תפסתי אותו: הוא האט את האופניים, נשען על רגל אחת ושאל: “לוני?”, ובזה שהוא אמר את שמי, הפכתי בבת אחת להיות אדם פרטי כל-כך, ממשי כל-כך. בפעם האחרונה בה נפגשנו הידרדרתי נפשית אל התהום, אבל לא ידעתי את […]

היא

הגעתי למסיבה והיא הייתה שם, הבחינה בי וחיוכה גווע. הנהנתי לכיוון, תוהה אם זה נחשב שאנו מכירות; שתי בנות שחלקו בחור. לא באותו זמן, פה זה לא הסיקסטיז, כלומר כל אחת בתורה, כל אחת ומנוחתה בשקע הבריח שלו, כל אחת וההתרגשות כשהפעיל בספוטיפיי מרווין גיי – גם איתך? וניגש אלינו, בהליכה נחשית? איזה מין עולם […]