אנשי הכמעט ואהבתם הכמעטית
בחור ובחורה יושבים באותו החדר, הוא שוכב על המיטה ומניח את הראש על מרפקיו, היא בספה מתעסקת בכל דבר שנמצא לידה. הבחור לוטש בה מבט. “אין לי שום זכות לחלום על זה”, היא אומרת. “אתה יודע? אני בעצם שטחית. אני יודעת איך לעשות רושם הפוך מזה, זה הכל”. הוא מחייך. הוא מספר ש’שתהיי לי הסכין’, […]
אדוני הרופא
אל חדר הטיפולים של דוקטור ויטלי קבורקין, פרץ גבר צעיר ומרשים. על אף שהיה גבוה, דמה קצת ללפריקון; הוא לבש מעיל ארוך בצבע בירה, ושערו היה חום ומופרע. בפניו, הזכיר במשהו את ג’וני דפ, בימים טובים יותר (של ג’וני דפ), אבל הרופא נבהל ממנו. בעיני הצעיר היה נצוץ דמוני, חיוך שהולך לצד אחד. כמו כן, […]
החתונה של מור
מור וגלעד האהובים, אני מברכת את חייכם בברכת הסיפור. כן, יש דבר כזה! נראה לי! איחול, שהחיים יהיו דבק בין טלאים צבעוניים. כי בסיפור הזה, באחד מהפרקים הראשונים, אם תדפדפו אחורה – מור ואני הכרנו. מיד היה לנו את המרכיב הסודי שהיה למור ולגלעד, חיבור במבט ראשון. אלא שכמובן מור ואני לא מתחתנות עכשיו, כי […]
פתיחה – שארית
“מים רבים עברו בנהר מאז והכוחות התהפכו. אתה רצית אותי בטירוף ככל שהייתי לא מושגת; ואז אני רציתי אותך, רק מרגע שאמרת לי: ‘אולי לא נהיה ביחד׳. אפילו, בפעם אחרת, ציינת ששמת לב שרק החל מהרגע ההוא הבעתי בך עניין. הייתה לי נוקשות פיזית איתך כפי שלא הייתה לי מעולם, לא נגענו, היה ריחוק גדול […]
דייט בין זוג ותיק
גיא הזמין שני מקומות במסעדת ‘שבא’, לו ולגילי. היה זה יום האהבה. גילי לבשה שמלה שחורה וצעיף לבן, שערה נמתח לקוקו. כמובן שהם הקדימו, והמארחת נזפה בהם. לא מקדימים ל’שבא’. “חכו בינתיים שם”, הצביעה לספסלים, וגיא התלהט: “כן המפקדת! איזו כלבה היא”, רעם לגילי. גילי לחצה את ידו, מבוישת, הובילה אותו למקומם. התיישבו. “גיאגול?” “מה, […]
שתי טיפות על נהר התמזה
[פורסם לראשונה במגזין “בכורות”, בשנה בה הוא נכתב] שחר חיבקה את ברכיה, השעינה ראש. עכשיו תחליט. זהו. ולא תזוז ממקומה, על אף סירחון המים, בלי לדעת אם היא נשארת בלונדון. היא לחצה על שוקיה שהתקשו מהליכות וחשבה שהרי אי אפשר לחיות ככה, בהתלבטות, “כוס אמק” כמעט אמרה בקול – מתגעגעת לחברות שלה. למשפחה. אליו. לא, […]
