טקסט מלחמתי
לפני המלחמה – הפקקים, הצפירות, הדחיפות בדרך לאוטובוסים, איחורם של האוטובוסים, גלגוליי העיניים וחוסר הסבלנות של נותני שירות, המחאות מכל הסוגים; כל אלו ואחרים גרמו לי שאבהה בדרכון הגרמני, אחת לכמה זמן, בודקת בעדינות מה מחירו של קורס מקיף בגרמנית, מתעניינת עם בן הזוג שלי אילו אפשרויות יש לנו באמריקה, שכן לו יש דרכון אמריקאי. […]
על ״חרבות ברזל״ ועל תקומה
סדר היום שלי תובעני. אני היא התובעת ממני: לקום מוקדם מאוד, להסתובב קצת בחוץ, ולשוב ליום שבו עלי לסיים לקרוא ספר, לכתוב כמה שיותר, וגם להספיק לעבוד בכל מה שצריך לשם הלחם (תרגומים, ׳קתרזיס׳, הקלטת ספרים), ולקיים חיי משפחה וחברה. בערב הכרח לעשות אימון, ואז לנגן בפסנתר, ובזמן שנותר לבשל עם ניתאי שחזר מבית החולים. […]
על חרבות ברזל והסברה
ישנתי גרוע הלילה, וכשהתעוררתי נכנסתי ל-BBC והתחלתי להתייפח. ממש, בכי תמרורים, כזה שגרם לדוור שבדיוק חלף ליד המרפסת שלנו לשאול אותי מה קרה, והסברתי לו את מה שאגיד כעת: אם באופן רשמי הצבא שלנו מוצא מחסני נשק בבתי חולים בעזה, מוציא על זה הצהרה בינלאומית, מציג את הנשקים בתמונות ובסרטונים – ועדיין, עדיין אתרים ברחבי […]
כשנכנסנו לעזה
בלילה שבו נכנסנו לעזה, ניתאי ואני חלקנו כדור הרגעה. עטפתי אותו והוא התכרבל לתוכי, קטן וחמוד כפי שגברים רוצים להיות עם נשותיהם. אמרתי: “יש לי תובנת-חיים”. “ספרי”. “רציתי לבקש מאלוהים שהבריטים בלונדון יתמכו בנו, ואז תפסתי שאם זה יקרה, זה לא טוב”. “למה?” “כי הם נמשכים לנרטיבים של אומללות. אם הם פתאום יפגינו לטובתינו, זה […]