תגית: חרדה

עניינים שבנפש

טקסטים נוירוטיים מ-2019.

שיטיון

פאר עמדה ברכבת הקלה ושמעה לד זפלין באוזניות. לרכבת נכנסה זקנה ובידיה סלי קניות כבדים. ברגע זה, כמובן, זה התחיל; פאר הזדקפה במקומה, שמטה את האוזניות מעל צווארון ג’קט הג’ינס שלה והמתינה. כל מי שמכיר את פאר, יכול היה לדעת שיש להידרך; הקשישה נשענה על הדלת השקופה, נאנחה, ועדיין איש לא קם. “למה אף אחד לא קם?!” […]

בסוף אהיה כמו הנשים ההן

הבוקר הראשון היה כלום. גיששתי על השידה אחר משקפיי והלכתי לשירותים, נתמכת בקיר מלחץ השתן. השתנתי כשאני כבר זקנה.  יצאתי עם הכובע רחב השוליים שקנינו בבריסל. ירדתי במדרגות, שואלת את עצמי האם נעלתי את הבית, אבל המשכתי רדת, מבחינה כי אני מזדקנת ככל שאני הולכת. בבית הקפה סוככתי על פניי: ״יש מקום בחוץ?”. היה ריק. […]

הגונדולה

אַל תִּתְרַגֵּל אֵלַי אֲנִי מְסֻגֶּלֶת לְשַׁנּוֹת אֶת עַצְמִי מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הַהַכָּרָה; הַגּוֹנְדּוֹלָה מְרֻשֶּׁתֶת כַּוְּרִידִים וּזְרָמִים בָּהּ תְּדִירִים אָז תִּתְעַנֵּג בְּלִי הִרְהוּרִים; דּוּכְנֵי הַמַּסֵּכוֹת יַעֲלֹזוּ בִּגְדוֹת סוֹחֲרִים יֹאמְרוּ לַשָּׁט: יֵשׁ בּוֹכוֹת! יֵשׁ שְׂמָחוֹת! גַּשׁ, קַח אַחַת אֶל הַמַּסָּע. תִּזָּהֵר, אִם תִּתְרַגֵּל אֲנִי אֶצְעַק אֲנִי אֶמְרֹד אֲנִי אָצִיף בָּרְחוֹבוֹת עַד בּוֹא כְּלָיָה כִּי הַגֵּאוּת הִיא גַּאֲוָה הִיא […]