על ״חרבות ברזל״ ועל תקומה
סדר היום שלי תובעני. אני היא התובעת ממני: לקום מוקדם מאוד, להסתובב קצת בחוץ, ולשוב ליום שבו עלי לסיים לקרוא ספר, לכתוב כמה שיותר, וגם להספיק לעבוד בכל מה שצריך לשם הלחם (תרגומים, ׳קתרזיס׳, הקלטת ספרים), ולקיים חיי משפחה וחברה. בערב הכרח לעשות אימון, ואז לנגן בפסנתר, ובזמן שנותר לבשל עם ניתאי שחזר מבית החולים. […]
הטראנס ואני והם
בכל הכוח אני מנסה להפוך זאת ללא-שלי. לבטל את הזכרון החי והחד שלי מכיתה י׳, כשרחרחתי אחר זה, כשהיה לי חבר עם ראסטות ועישנו סמים ביחד והתחננתי שייקח אותי למסיבה. ואז, בכיתה י״א, מצאתי אחת – סוף-סוף הגעתי לדוף; מרגע שהתחלתי להלך בשבילי הפסטיבל כבר התאמתי לו והוא לי כמו כפפה ליד מעודנת. אני זוכרת […]