חברות
פנים לבנות, נימושים בצבע מייפל ועיניים שחורות נוקבות – כן, היא אמורה הייתה להיות יפהפייה, אבל היא כה נטולת חושניות, כה נטולת ריקוד. למעשה זה מה שתיסכל אותה, שלחברתה מעוקלת-האף, היפה לא פחות (בסופו של יום), יש את הגישה הבלתי נגמרת הזאת לבנים: הם תמיד יבחינו בה. הם לעולם לא יבחינו בפגמיה. זו הרי הנטייה […]
מרחב לימינאלי (על אהבה וכו’)
נכתב באוקטובר 2019
נפל קיר
אני מחכה לדוקטור. הכיסאות הם בצבע בז’, בז’ מעיק; אני יכולה לראות בדמיוני את האחיות ועובדי התחזוקה מרהטים את המקום, ואיך האחות הראשית – בוודאי אישה חזקה ועזת-קול – פוקדת על האנשים לגרור אותם פנימה. היא זו שהציעה לתלות את התמונה האחת כאן, כדי שתעניק צבע יחיד לחלל הזה, חלל שמודיעים בו הודעות איומות. כמה […]
הפרוטגוניסט שלנו הוא גבר רווי בניגודים
שִׁיר אֶל הַחֹמֶר שֶׁלְּךָ. חָה-חָה. שִׁיר שֶׁמַּגְדִּיר עַצְמוֹ, מַה דַּל הוּא; מְגַדֵּר עַצְמוֹ לִּכְדֵי מָה? – הוּא, לֹא כְּמוֹ פְּנִינָה חֶלְקָה וּמֻשְׁלֶמֶת בַּעֲדִי, הוּא חֵטְא. וּבֶאֱמֶת כְּשֶׁשָּׁאַלְתָּ אוֹתִי מַה הוֹפֵךְ תַּסְרִיט לְתַסְרִיט, הִשַּׁבְתִּי בַּצּוּרָה, כְּלוֹמַר בְּצוּרַת הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלַת הַתַּסְרִיט, כְּלוֹמַר, אַל תְּגַדֵּר, הֱיֵה הַדָּבָר, אַל תְּדַבֵּר אוֹתוֹ. מִלִּים יַרְחִיקוּ אֶת הַגּוּף שֶׁלְּךָ מִשֶּׁלִּי יִמְחוּ אֶת […]
השובה
מוח ממולח עריצות אינטלקטואלית ידע רב, וזיכרון פנטסטי; מיטב ההוגים ידועים לה, וכלל מעצבי ההיסטוריה כי אין איש חמק מסביב ללשונה החדה כתיל, זריזה כזיקית, חלקה מצדפה. שובה בכל מונולוג את אוזני השומעים דברי חלקות, נעימים מפשתן עדינים וגסים בזהירות אלטרואיסטית מומחית בניואנסים על פני הקהל; ליבת טיעוניה נחשפת לאט כמו פרשה אורתודוקסית. שפתיה נעות […]
סינרגיה
כפור התדפק ולא פתחנו שני כותבים שהם עולם בתוך עולם-כולו ואמרתי, תהיה עיתונאי בטוח תהיה עיתונאי בטוח אתה תקבע אנשים נלפתנו בכל התאים כמעט התמזגות כמו המצאת חיבוקים, יחדיו ממציאים הגות ושנינו תהינו מה ההסבר איך אספני מילים לא יודעים לתאר מהו זה שהוא גם אנחנו גם יותר