השובה
מוח ממולח עריצות אינטלקטואלית ידע רב, וזיכרון פנטסטי; מיטב ההוגים ידועים לה, וכלל מעצבי ההיסטוריה כי אין איש חמק מסביב ללשונה החדה כתיל, זריזה כזיקית, חלקה מצדפה. שובה בכל מונולוג את אוזני השומעים דברי חלקות, נעימים מפשתן עדינים וגסים בזהירות אלטרואיסטית מומחית בניואנסים על פני הקהל; ליבת טיעוניה נחשפת לאט כמו פרשה אורתודוקסית. שפתיה נעות […]
ברכה שלא נשלחה
בבוקר היום בו נגמרנו, פקחתי עיניים למול גבך והבחנתי בנמשים חדשים. הם היו קטנים יותר וכהים יותר, וסבבו זה את זה כבלידת גלקסיה. לא יכולתי להאמין שהתנמשות חמקה תחת המשמרת שלי. חשבתי לעצמי, שאכתוב לך על כך ביום הולדתך. כאשר נסעתי והמשכתי להרהר, נתקע לי במחשבות משפט, אתה יודע, באופן שבו נתקעים כל מיני משפטים […]
לעיתון מכינת מעיין ברוך
בוקר טוב, את מכיניסטית נועה גורן שלום לכם, שמי נועה, מחזור י”ג במכינת מעיין ברוך. אני לומדת באוניברסיטת בן גוריון פילוסופיה וספרות, ובין לבין מפרנסת את עצמי דרך עבודה לילית בפאב. קלאסה, אני יודעת. באחת המשמרות, ממש לאחרונה, הגיע בחורצ’יק חדש למטבח שלנו. בדיוק החל העומס הרב, לקוחות רבים הגיעו ודרשו את הבירה שלהם, אני […]
הכי גבוה, הכי נמוך
הכי גבוה היכן שכבר ביקרת שם לשערות יש פעימה, ואיברך נע שם, בטנך התערסלה כדי להקיא אותך, הרהורים חתכו בנסיעת פראים הכי קרוב לאלוהים ואת בדקת חישה על גשרי עוועים, ובמקומות הכי גבוהים חפנת מלוא עצמך כדי להשליך להתחדש, להתמלא אולי במישהי אחרת כהתחלפות תאים; מגבהים את יראה אך לשם תשובי כל העת בסנדלי זהב, […]
הגונדולה
אַל תִּתְרַגֵּל אֵלַי אֲנִי מְסֻגֶּלֶת לְשַׁנּוֹת אֶת עַצְמִי מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הַהַכָּרָה; הַגּוֹנְדּוֹלָה מְרֻשֶּׁתֶת כַּוְּרִידִים וּזְרָמִים בָּהּ תְּדִירִים אָז תִּתְעַנֵּג בְּלִי הִרְהוּרִים; דּוּכְנֵי הַמַּסֵּכוֹת יַעֲלֹזוּ בִּגְדוֹת סוֹחֲרִים יֹאמְרוּ לַשָּׁט: יֵשׁ בּוֹכוֹת! יֵשׁ שְׂמָחוֹת! גַּשׁ, קַח אַחַת אֶל הַמַּסָּע. תִּזָּהֵר, אִם תִּתְרַגֵּל אֲנִי אֶצְעַק אֲנִי אֶמְרֹד אֲנִי אָצִיף בָּרְחוֹבוֹת עַד בּוֹא כְּלָיָה כִּי הַגֵּאוּת הִיא גַּאֲוָה הִיא […]
מתוקה
הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַגִּישׁ לְךָאֶת כָּל הַמִּלִּים שֶׁסִּדַּרְתִּי, כְּדֵישֶׁתּוּכְלִי לִשְׂנֹא אוֹתָןאַחַת אַחַת וְאָז, מְפֹרֶקֶת מִנֶּשֶׁק פִּיוּמִמְּךָלִזְלֹג לְתוֹךְ הָעֶלְבּוֹן שֶׁבָּרָאתִילִהְיוֹת הוּא, אַשְׁמְדַאיוּבִלְבַד שֶׁאֶהְיֶה בְּתוֹכֵךְ אוּלַי אָמַרְתָּ שֶׁאֵינְךָ מְסֻגֶּלֶת לָשֵׂאתאוֹתִי עַל כְּתֵפֵךְוּמִישֶׁהִי אָמְרָה לָךְ רְאִי,רַק אֶת עַצְמֵךְ אַתְּ מַלְקֶה רָצִיתִי לִצְעֹק לְךָ הַדָּרכְּבָר לֹא מְתוּקָה
