אל תשכחו שאני בת-ים
בתחילה הייתי בת-ים, שחיתי במעמקים ולפעמים שערי הסתבך באלמוגים האלה: אבל כשביקשתי לעצמי רגליים, ובאמצע ארוחת השישי, נעמדתי עליהן, הכל הסתדר. זו הייתה ארוחה מפוארת, שכיסתה את כל פני מפת הויסקוזה התכולה. צלוחיות לבנבנות מחוררות ובהן מיטב ממאכליי הים. אוה, זה היה דליקטס! הצדפות ורחשי שאיבתן; אחותי ואני ניגבנו את השפתיים במפית, ושינינו גררו החוצה […]