חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

NOA GOREN

אלמנת הקצין

שלום, עומר, הא – בועת העצב! אתה זוכר שהמצאנו את בועת העצב, את הנגע המסוכן הזה שבני מזל בתולה נולדים איתו? חוויית התרחבות הזו כשסוף־סוף נוכחים בחיים, ובו זמנית מרגישים את זמניותם… אני כותבת לך על הברך שלי, במונית על גשר ברוקלין… נריה יושב מאחור, המזוודות בבגאז׳, והבועה שלי מנופחת יפה־יפה. בתיק היד שלי יש […]

סבתא, הספד

כל בן משפחת גורן שמכבד את עצמו, זוכר עד כמה היה מרגש לנסוע באוטובוס, עם כל מיני חיילים – שנראו אז כבירים וגדולים – לבאר שבע. הנוף העירוני של המרכז התחלף אט-אט בבז’ של צפון-הנגב, וכשסוף-סוף הגענו למרכזית, הלב כבר התפוצץ בחזה: כי הנה תכף, תכף נגיע לסבתא, ואז נלך להרפתקאות יוצאות-דופן בקניון הנגב! נקנה […]

טקסט שהוקרא ביום הזכרון

17.4 סגול ובשעה-לא-שעה, באיזה לילה, התקשר אחי. התקשר אחי. בדיוק שטפתי כלים וחשבתי על מהות העולם – ככה זה עם כלים, כלי פילוסופי חשוב – אבל שקשקתי את האצבעות כדי לשעוט אל הפלאפון, בוטן, בוטן שלי, משוש חיי, אהוב הנפש, “בוטנים!” אני כמעט ובוכה, “חזרת מהשטח!” קולו יבש. קול מדבר גס ופודרתי. הוא פורר מילה […]