הגונדולה

אַל תִּתְרַגֵּל אֵלַי

אֲנִי מְסֻגֶּלֶת לְשַׁנּוֹת

אֶת עַצְמִי

מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הַהַכָּרָה;

הַגּוֹנְדּוֹלָה מְרֻשֶּׁתֶת כַּוְּרִידִים

וּזְרָמִים בָּהּ תְּדִירִים

אָז תִּתְעַנֵּג

בְּלִי הִרְהוּרִים;

דּוּכְנֵי הַמַּסֵּכוֹת יַעֲלֹזוּ בִּגְדוֹת

סוֹחֲרִים יֹאמְרוּ לַשָּׁט: יֵשׁ בּוֹכוֹת! יֵשׁ שְׂמָחוֹת!

גַּשׁ, קַח אַחַת אֶל הַמַּסָּע.

תִּזָּהֵר, אִם תִּתְרַגֵּל אֲנִי אֶצְעַק

אֲנִי אֶמְרֹד

אֲנִי אָצִיף בָּרְחוֹבוֹת עַד בּוֹא כְּלָיָה

כִּי הַגֵּאוּת הִיא גַּאֲוָה הִיא גְּעִיָּה וְגַעְגּוּעַ וּמִלִּים

הֵן כְּמוֹ סְפַּרְטָנִים לְמוּלְךָ;

תִּזָּהֵר לְהִתְרַגֵּל, מוּל פְּחָדַי אֲנִי הִרְהוּר

וְכָל דִּמְעָה חוֹרֶכֶת שָׁפֵל וּזְכוּרָה לִי

אֲנִי אוֹפוֹרְיָה מְכוּרָה אֵלַי אוֹפוֹרְיָה מְכוּרָה אֲנִי

שׁוֹלֶטֶת בְּעַצְמִי וּמְאַוַּי כִּי,

דַּע שֶׁמְּשׁוֹרֵר הוּא גַּם שַׂחְקָן וְגַם דּוֹבֵר

(זֶה כְּלִי פּוֹאֵטִי נֶהְדָּר לִמְשֻׁגָּעִים)

אֲנִי אֶמְחַץ אוֹתְךָ – אָמְנָם בְּדִמְיוֹנִי הַמְּשֻׁלְהָב

אִם רַק תָּעֵז לְהִתְרַגֵּל

אִם תַּאֲפִיר;

כִּי אָז מִקְדָּשׁ הַסּוֹפֶיהָ

הַחוֹלֶה מֵאַהֲבָה

יֵחָרֵב בְּלִי אִינְקְוִיזִיצְיַת רִגּוּשִׁים

וְזֶהוּ פַּחַד רַק-זְמַנִּי

מִגּוֹנְדּוֹלָה עֲמֻקָּה

מֵהַשַּׁיִט שֶׁיָּזַמְתִּי בְּעַצְמִי.