תקופה ארוכה טיילתי
טיפסתי הרים מושלגים
נשמתי הכפור מלוא-ריאות
היכו בי פחדיי אימים;
טבלתי רגליי במי נחל
מפל התחכך בגופי
שכבתי על ניצני דשא
מוללתי כנפי צבעוני;
תקופה ארוכה טיילתי
היעד באופק נסתר
ועד שאליך הגעתי
נפל המסך ונסגר
נועה גורן היוצרת המוכשרת
תקופה ארוכה טיילתי
טיפסתי הרים מושלגים
נשמתי הכפור מלוא-ריאות
היכו בי פחדיי אימים;
טבלתי רגליי במי נחל
מפל התחכך בגופי
שכבתי על ניצני דשא
מוללתי כנפי צבעוני;
תקופה ארוכה טיילתי
היעד באופק נסתר
ועד שאליך הגעתי
נפל המסך ונסגר
איך להיות בעל ״זה״ היינריך פון קלייסט כתב סיפור בשם ׳תיאטרון הבובות׳ או ׳תיאטרון המריונטות׳. מסופר שם על נער בן 15 שהיה חינני ובעל קסם
אוקיי – אז אני מתרה בעצמי להעלות את הקצב, מעליבה אותי על שום איטיותו, נוזפת בי משום גילי ומעמדי (יותר נכון אי-מעמדי), מאמתת אותי עם
1.4.24 – בלי צורה ואמות מידה בהירים, אני נאבדת בבטן השד שלי. אני מחופרת בתוך עורו הסמיך ואין לי מוצא ולא דרך להתגלם, להתממש. הזמן
הדרכתי אינספור קבוצות כתיבה בחיים שלי. אני לא יכולה לספור כבר, באמת. איבדתי כל פרופורציה עם העבודה הזו: כשהדרכתי נוער גמול מסמים מבאר שבע, התאבססתי
הכחשה היא בעייתית – תמיד. כשאנחנו מכחישים למשל את הטענות של הפלסטיניים, אנחנו בבעיה משום אובדן הראויות שלנו. אם הם טוענים לסבל וליחס מחפיר –
היי! הגעתם לבית הוירטואלי שלי, שמיועד לכם. אני אוהבת לשמוע מכם ולהתחבר ברשתות ופה. כתבו לי, עקבו אחריי, ספרו לי מה חשבתם.
אתם מוזמנים להרשם לרשימת הדיוור כדי לקרוא כל אייטם ראשונים, וליצור איתי קשר לכל רעיון לשיתוף פעולה אישי או עסקי ביננו. אני כאן: