16.1.10 מי שחלם זהב
מִי שֶׁחָלַם זָהָב, לָחַם זָהָב
הִתְבּוֹסֵס בִּדְמֵי עֲווֹנוֹתָיו
בִּקֵּשׁ נוֹאָשׁ דָּבָר אֶחָד
לֹא נִכְנַע וְלוּ לַבְּרוֹנְזָה, גַּם לֹא לְכֶסֶף אוֹ שֶׁנְהָב
מִי שֶׁחָרַק שִׁנָּיו
אָמַר, חַיִּים עַכְשָׁו
יָבוֹא סֻכָּר אֶל תּוֹךְ הַפֶּה
עֶרְגַּת נָחָשׁ שׁוֹבָב
אַל תַּסְכִּים לִקְצָת פָּחוֹת מֵהַחַיִּים שֶׁתֶּהְזֶה
אַל תִּהְיֶה הָמוֹן, כָּזֶה
בֵּין שְׁבִילִים שֶׁצֻּיְּרוּ מֵרֹאשׁ
וּמְחַפֵּשׂ תְּשׁוּבָה מִבְּלִי לִדְרֹשׁ
לָצוּד, לִמְצֹא, לִגְנֹב, לִרְכֹּשׁ
מִדַּת אֱמֶת
זָהָב קָדוֹשׁ
———
חודש לא ידוע / 2010
יָרֵחַ, יָרֵחַ שֶׁלִּי. פַּעַם שֶׁלִּי וְעַכְשָׁו שֶׁל כֻּלָּם
חֹשֶׁךְ מֻזְרָק לִוְרִידָיו הַשְּׁחֹרִים
אוֹר מַאֲפִיל עַל עֵינָיו הַחוּמוֹת
יָדַיִם קָרוֹת וְשׂוֹנֵא הַבְּרִיּוֹת וּמַצִּיב
עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב רְצוּעוֹת:
זֶה טְרַנְס
וּבָאֵס
ופיק
וּמֵלוֹדִי
ופייק
וְהָאוּס
וְעוֹד בִּי.פִּי.אִם
גֶּבֶר שֶׁל לַיְלָה, רַע וְנִבְזֶה
אִם אָהַבְתָּ אוֹתִי וְלוֹ קְצָת כְּמוֹ אֶת זֶה