הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַגִּישׁ לְךָ
אֶת כָּל הַמִּלִּים שֶׁסִּדַּרְתִּי, כְּדֵי
שֶׁתּוּכְלִי לִשְׂנֹא אוֹתָן
אַחַת אַחַת
וְאָז, מְפֹרֶקֶת מִנֶּשֶׁק פִּי
וּמִמְּךָ
לִזְלֹג לְתוֹךְ הָעֶלְבּוֹן שֶׁבָּרָאתִי
לִהְיוֹת הוּא, אַשְׁמְדַאי
וּבִלְבַד שֶׁאֶהְיֶה בְּתוֹכֵךְ
אוּלַי אָמַרְתָּ שֶׁאֵינְךָ מְסֻגֶּלֶת לָשֵׂאת
אוֹתִי עַל כְּתֵפֵךְ
וּמִישֶׁהִי אָמְרָה לָךְ רְאִי,
רַק אֶת עַצְמֵךְ אַתְּ מַלְקֶה
רָצִיתִי לִצְעֹק לְךָ הַדָּר
כְּבָר לֹא מְתוּקָה