שתי טיפות על נהר התמזה
[פורסם לראשונה במגזין “בכורות”, בשנה בה הוא נכתב] שחר חיבקה את ברכיה, השעינה ראש. עכשיו תחליט. זהו. ולא תזוז ממקומה, על אף סירחון המים, בלי לדעת אם היא נשארת בלונדון. היא לחצה על שוקיה שהתקשו מהליכות וחשבה שהרי אי אפשר לחיות ככה, בהתלבטות, “כוס אמק” כמעט אמרה בקול – מתגעגעת לחברות שלה. למשפחה. אליו. לא, […]
נאום לטקס סיום תואר ראשון
ואולי הסוף הטראגי של וואלאס, שהיה סופר ומרצה אמריקני והתאבד אחרי שלוש שנים משאת הנאום, משרה משהו קודר על כל זה. אבל לא, כי המקרה שלו לא מחייב אותנו לפחד מפני היפתחות התודעה כמו מניפה. וואלאס היה מכור לטלוויזיה ולסמים ויושבי האולם הזה מכורים לש”י עגנון ולגיליון ‘צריף’, אז בשלווה אמשיך בדברים. כי, תראו: הנה […]
סבא, הספד
“לכל מילה – מילה נרדפת וניגודים, רק לאהבה שלנו כלפייך אין”. כך כתב לי סבא בפתח מילון ‘מילה במילה’, אחד מבין עשרות המילונים ומאות הספרים שנקנו לי. שמא, אני מגזימה? לא לא; בכל מפגש ובכל שבוע סבא מסר לי עוד ספר שירה ועוד רומן שטרם קראתי ועוד כתבה מעניינת ועוד בוחן פתע על ספרי השבוע […]
שיטיון
פאר עמדה ברכבת הקלה ושמעה לד זפלין באוזניות. לרכבת נכנסה זקנה ובידיה סלי קניות כבדים. ברגע זה, כמובן, זה התחיל; פאר הזדקפה במקומה, שמטה את האוזניות מעל צווארון ג’קט הג’ינס שלה והמתינה. כל מי שמכיר את פאר, יכול היה לדעת שיש להידרך; הקשישה נשענה על הדלת השקופה, נאנחה, ועדיין איש לא קם. “למה אף אחד לא קם?!” […]
ניסוי מחשבתי
שכחתם: ספרות מתעסקת בנוזליי הגוף. ולפני שבוע, בשעה חמש וחצי בערב, קמתי משולחן העבודה, לקחתי את הארנק של חברה שלי, הוצאתי כדור אדרל, גרסתי אותו, והסנפתי אותו. הכדור הכיל עשרה מיליגרם חומר, והשאיר עקבות כחולות בנחיריי. כל ארונות הדירה הקטנה שלנו עוד כוסו בניילונים, הבית חדש לגמרי, והנה ראיתי באחד מהם את הסגול הבהיר של […]
מחשבות פסלים
מחשבות פסלים נועה גורן נובמבר 2016 מילי, הייתה מחוץ לזמן. מעל לזמן, ומתחת לו. התנועה והרחש נבחשו סביב גופה, שננטע ברחוב הראשי של מחנה יהודה, משוח בצבע זהב מציפורני הרגליים עד קצות השערות; גם שדיה, אפילו מפשעתה, כל-כולה הוזהבה למשעי. מעל לצבע הלח לבשה בד, בשביל מעט הצניעות הדרושה בירושלים, אם כי, בכל זאת, היו […]
