מחשבות 3 – תל אביב
אני לא זוכרת בת כמה הייתי – שלוש-עשרה, ארבע-עשרה, אבל אני בפירוש זוכרת שנסעתי ממבשרת לתל-אביב כדי להסתובב בה ולחפש הרפתקאות, ושמתישהו התיישבתי לי על כיכר דיזנגוף הקודמת, וכתבתי במחברת שלי ש: “את תל אביב, *אני* אוהבת. כלומר תל אביב היא משהו שאני אוהבת ולא לימדו אותי לאהוב, האהבה אליה אורגנית, שייכת לי”. אחרי שנים, […]
מחשבות 1
12.1.22 – בחדר העבודה, אלא מה …הנחתי את משייף הציפורניים החדש שהזמנתי מהאינטרנט, שהוא מורכב אגב ומחולק לסקציות, וכתבתי את מה שראיתי ברוחי. ואחרי שסיימתי הרמתי את הראש, ואמרתי להם: הנה, תראו, אני מקשיבה! הנה. הדמיון לא שירת רק את האגו שלי, לא רק את הרצון בתשומת לב. הנה, נכנעתי לדבר הזה שבא כשאני מאמינה […]
משהו שהיה פעם
א. יש משהו שצריך לקרות, והוא בפוטנציאל – זה מה שמטריף עלי את דעתי. צעד – התגלות – יצירה – איזושהי תהום שיש ליפול אליה כדי לאחוז בממשות של משהו – איזושהי דרמה. יש הקרבה שטרם נעשתה, ואני מפחדת לעשות; צעד כל-כך דרסטי, רווי סבל או לפחות החלטי, משהו שאינו סופר יותר את הזולת, שמתקדש, […]
סילביה פלאת
תגידי סילביה, מה אם פעם ניפגש? אם אהובי יתייאש גם או שאחלום לדגום ואממש, אולי האשמה תחנוק אותי ממרום ענק קשיח וכשאנשום נשימה אחרונה – אני כל כך אתרגש מהידיעה שאחפש אותך, בתהום הורגי הדעת, בגיהנום הבא עלינו לטובה – ואלמד אותך עברית על יד האש, ונצחק כשרגלינו נאכלות ונתגושש חברות כל כך טובות נהיה, […]
שבטים
שבטים ביישוב בו אליה גרה, אומרים את המילה “אווירה” כדי לתאר שמחה, ומי שלא הולך לצופים – כאילו אינו קיים. יש לאהוב את ברי סחרוף, ואת מופע הארנבות של ד”ר קספר, ולקנות טרנינגים ומכנסי פדלופון מחנות מסוימת בעיר הסמוכה. בימי שישי – אוכלים גלידה על-יד הקניון: הבנים כבר ילבשו את מדי החאקי של הצופים, ומכנסיהם […]
יואב
כשראיתי את יואב לראשונה, נעתקה נשימתי. הוא היה נמוך אמנם אבל בנוי לתלפיות, שערו שחור מתולתל ועיניו עיניי זאב. היה לו חיוך חצי חיוך, גבר פרטי ואירוני, בניגוד גמור לאנה, שתמיד דיברה גסויות, ושערה היה כתום ומלאכותי. אנה דיברה ודיברה והבטתי בשורשי שערה, אין ביננו תחרות, חשבתי. יואב הציץ על אנה אך בעיקר עלי, הקשיב […]
