קטעים קצרים ומרים
נכתב בעיר אתונה – וב-22.12.23: נראה שאלוהים הוא מים. וזה סופי. וככל ששותים מים, כן מתמלאים באלוהים. נראה שכמו בכל המקרים, חוזרים מבחינה הגותית להתחלה – תאלס צדק, תאלס הפילוסוף הראשון, שישב על גדות המים ותפס את עצם-קיום-הפילוסופיה, רק משום שהביט במים; הוא שאל שאלות על ראשית (ביוונית: ארכיי), ואולי זוהי המעגליות – זה שכבר […]
על ״חרבות ברזל״ ועל תקומה
סדר היום שלי תובעני. אני היא התובעת ממני: לקום מוקדם מאוד, להסתובב קצת בחוץ, ולשוב ליום שבו עלי לסיים לקרוא ספר, לכתוב כמה שיותר, וגם להספיק לעבוד בכל מה שצריך לשם הלחם (תרגומים, ׳קתרזיס׳, הקלטת ספרים), ולקיים חיי משפחה וחברה. בערב הכרח לעשות אימון, ואז לנגן בפסנתר, ובזמן שנותר לבשל עם ניתאי שחזר מבית החולים. […]
מסה על קואוצ’רים סוג ז’
ישנו תוכן בימינו מסוג: ״גבר, רוצה להשיג את הנשים הכי יפות? שלושה דברים שאתה צריך לעשות -״; “למה לעשות תואר בימינו, כשאפשר ללכת ולעשות כ-ס-ף? רוצה לדעת איך? תמשיך לצפות…”, או: ״אנשים יפים מצליחים יותר. הנה מחקר שנערך בגרמניה במשך עשר שנים, ומוכיח את זה! […]״. אם לסכם, זה תוכן שמביא לידיעתנו את “האמת הפשוטה, […]
מטוטלת
אני נמצאת עם אבא שלי בשדה התעופה של פריז, ומשתדלת להסתיר את הדרמה הנפשית מתוכה אני כותבת כעת: ואיך שלפני כמה דקות, דמעתי מול דייל הקרקע הפריזאי. הייתי שמחה להצליח לנקוב בסיבת הבכי באופן מובהק, תיאורי ומרוחק, כמו בן-אדם בוגר – אבל נדמה שדייל הקרקע, שבאמת לא אמר כלום, הביא אותי לערבוב התרגשויות (השראה, מבוכה, […]
על חרבות ברזל והסברה
ישנתי גרוע הלילה, וכשהתעוררתי נכנסתי ל-BBC והתחלתי להתייפח. ממש, בכי תמרורים, כזה שגרם לדוור שבדיוק חלף ליד המרפסת שלנו לשאול אותי מה קרה, והסברתי לו את מה שאגיד כעת: אם באופן רשמי הצבא שלנו מוצא מחסני נשק בבתי חולים בעזה, מוציא על זה הצהרה בינלאומית, מציג את הנשקים בתמונות ובסרטונים – ועדיין, עדיין אתרים ברחבי […]
כשנכנסנו לעזה
בלילה שבו נכנסנו לעזה, ניתאי ואני חלקנו כדור הרגעה. עטפתי אותו והוא התכרבל לתוכי, קטן וחמוד כפי שגברים רוצים להיות עם נשותיהם. אמרתי: “יש לי תובנת-חיים”. “ספרי”. “רציתי לבקש מאלוהים שהבריטים בלונדון יתמכו בנו, ואז תפסתי שאם זה יקרה, זה לא טוב”. “למה?” “כי הם נמשכים לנרטיבים של אומללות. אם הם פתאום יפגינו לטובתינו, זה […]
