הסיפור הלא-ייאמן של הארי נילסון
הוא חיפה על ג’ון לנון בימי הבגידות ביוקו. הוא נטש ילד אחד והביא לעולם שישה אחרים. הזמרת הגדולה מאמא קס, מתה בחדר השינה שלו (לא מכריך בשר!). לפניכם סיפור על כוחו ונצחונו של הרס עצמי: זה סיפור עם ניים דרופינג מטורף, מרובין וויליאמס לוופי גולדברג, וזה סיפור על גאונות מוזיקלית. זה הסיפור של נילסון-שמילסון.
עניינים שבנפש
טקסטים נוירוטיים מ-2019.
מרחב לימינאלי (על אהבה וכו’)
נכתב באוקטובר 2019
מחשבות 3 – תל אביב
אני לא זוכרת בת כמה הייתי – שלוש-עשרה, ארבע-עשרה, אבל אני בפירוש זוכרת שנסעתי ממבשרת לתל-אביב כדי להסתובב בה ולחפש הרפתקאות, ושמתישהו התיישבתי לי על כיכר דיזנגוף הקודמת, וכתבתי במחברת שלי ש: “את תל אביב, *אני* אוהבת. כלומר תל אביב היא משהו שאני אוהבת ולא לימדו אותי לאהוב, האהבה אליה אורגנית, שייכת לי”. אחרי שנים, […]
היום שבו מובן התפרק מהוראה
זה יישמע מוזר, אבל אני מרגישה שבזמן האחרון התפרקתי מהשפה. אני נהנית לשמוע אותה. אני חולפת על פני שותפה שלי בבוקר והיא אומרת בצחוק ובלי הקשר: “התשובה היא לא”, ואני בוחנת את המילה תשובה, ואת ההיא ואת הלא, את זה שתשובה יכולה להיות לא ויכולה להיות כן, ופתאום נעים לי בלשון ובחיך. או, נניח, ידיד […]
כמה מילים על אושר חומרי
פריז: אני רוצה להגיד דבר אחד ברור על אושר: לפני שנתיים ביליתי עם אמא בפריז. היא נסעה לעבוד, אבי ואחי לא יכלו להצטרף, אז רק אני באתי ובמשך כל היום הסתובבתי לי או קפצתי למוזאון לבקר אותה. ואני בכלל לא בנאדם של ריטואלים, אבל באותה תקופה, מצאנו לנו אחד כזה, כשבכל בוקר התעוררנו והלכנו לאותה […]
