האחים גרין
בשנה החולפת שמאז התואר עבדתי במשרות מלאות והרווחתי סכום כסף שאיפשר להדוניזם שלי דרור. שיווקתי תאטרון שוליים דרומי ואז נכנסתי לתל-אביב ועבדתי במפעל וויסקי, בעבודה החלומית ביותר שאפשר להעלות על הדעת. אבל התפטרתי מזו ומזו ומכל דבר נוסף שנקרה בדרכי, כי הבנתי שאני לא מסוגלת לעשות שום דבר שאינו קשור בספרים. שלחתי כמות בלתי נתפסת […]
טקסט שהוקרא ביום הזכרון
17.4 סגול ובשעה-לא-שעה, באיזה לילה, התקשר אחי. התקשר אחי. בדיוק שטפתי כלים וחשבתי על מהות העולם – ככה זה עם כלים, כלי פילוסופי חשוב – אבל שקשקתי את האצבעות כדי לשעוט אל הפלאפון, בוטן, בוטן שלי, משוש חיי, אהוב הנפש, “בוטנים!” אני כמעט ובוכה, “חזרת מהשטח!” קולו יבש. קול מדבר גס ופודרתי. הוא פורר מילה […]
נאום לטקס סיום תואר ראשון
ואולי הסוף הטראגי של וואלאס, שהיה סופר ומרצה אמריקני והתאבד אחרי שלוש שנים משאת הנאום, משרה משהו קודר על כל זה. אבל לא, כי המקרה שלו לא מחייב אותנו לפחד מפני היפתחות התודעה כמו מניפה. וואלאס היה מכור לטלוויזיה ולסמים ויושבי האולם הזה מכורים לש”י עגנון ולגיליון ‘צריף’, אז בשלווה אמשיך בדברים. כי, תראו: הנה […]
