קטגוריה: מחשבות ושירה

חיקוי

האומנות שלך, היא ראווה של כישרון. ואין בה שום דם. המודעות העודפת, שאתה מפגין בטקסטים – כאדם שכאילו מודע לשגעונו-שלו, אדם מהלך לו בעולם וחוקר, כתינוק מפותח, כהלך תם, אדם תר אחר משמעות ומוצא אבסורד –  אח! זה שלי, אידיוט! לקחת את הסגנון שלי והפכת לגברי, לנטול נוירוזה. הידקת הכל כמו המעדן היפני הזה, מצופה […]

זה לא מה שהיה

אינך עוד הזיה, ציפייה, תכנון. אתה קיים, לבטח על קומתך; קולך – חמצמץ, לא תואם גבריות אני הייתי החלון וגם הכוליות אני הייתי ואתה הרחקת את הגוף הגוף – גדול מן השירה אני טרגדיה אותך איני רואה; אני נופלת לתוך ההשתקפות על המסך בזמן שאני כותבת לך

הפרוטגוניסט שלנו הוא גבר רווי בניגודים

שִׁיר אֶל הַחֹמֶר שֶׁלְּךָ. חָה-חָה. שִׁיר שֶׁמַּגְדִּיר עַצְמוֹ, מַה דַּל הוּא; מְגַדֵּר עַצְמוֹ לִּכְדֵי מָה? – הוּא, לֹא כְּמוֹ פְּנִינָה חֶלְקָה וּמֻשְׁלֶמֶת בַּעֲדִי, הוּא חֵטְא. וּבֶאֱמֶת כְּשֶׁשָּׁאַלְתָּ אוֹתִי מַה הוֹפֵךְ תַּסְרִיט לְתַסְרִיט, הִשַּׁבְתִּי בַּצּוּרָה, כְּלוֹמַר בְּצוּרַת הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלַת הַתַּסְרִיט, כְּלוֹמַר, אַל תְּגַדֵּר, הֱיֵה הַדָּבָר, אַל תְּדַבֵּר אוֹתוֹ. מִלִּים יַרְחִיקוּ אֶת הַגּוּף שֶׁלְּךָ מִשֶּׁלִּי יִמְחוּ אֶת […]

הַתַּסְרִיטַאי וְהַמְּשׁוֹרֶרֶת

הַתַּסְרִיטַאי וְהַמְּשׁוֹרֶרֶת / נועה גורן כְּשֶׁשָּׁאַלְתָּ אוֹתִי מָה הוֹפֵךְ שִׁיר לַשִּׁיר, הֵשַׁבְתִּי  שֶׁזּוֹ חֲווָיָה וְלֹא חוק. אֶל תְּגַדֵּר, הָיָה הַדָּבָר, אַל תְּדַבֵּר אוֹתוֹ. אֵינְךָ מֵבִין: עִם תַּסְרִיטִים, אֲנ’לֹא מִיסְטִיקָן. כֵּן, אֲבָל שִׁיר הוּא מָה שֶׁנִּפְרַם וְנִרְקָם, כָּאן –  וּכְכָל שֶׁאֲנִי נְבוֹכָה הָאֲוִיר מִתְהַדֵּק וַאֲנִי קַלְצִיט הַיּוֹנֵק אֶל חוּרָיו אֶת כָּל הַנָּשִׁים שֶׁלְּךָ. אַתָּה לֹא מֵבִין […]

מייל מזוייף שבכלל לא שלחתי ליואב

היי יואב, מותר להיות מוזרים ולשלוח מייל, במיוחד אם זה מה שיפתור את הטעם הרע. אני פשוט חייבת לשחרר את הכישוף הזה שנכנס לי בגוף מרגע שהתראינו. כמובן, הזהירו אותי שמייל זה רעיון גרוע, ששוב אני מערבבת בין כתיבה לחיים, אבל איזה כיף זה רעיונות גרועים! ואל תדאג, אני מבטיחה לכבד את הקשר שאתה נכנס […]

שני שירים: חגיגה דיוניסית, יבחר

חגיגה דיוניסית! / נועה גורן (2016) זאת חגיגה דיוניסית, של היופי והתבונה; חגיגת האהבה לחן לאסתטיקה זו מסיבה פעילה של אהבת החכמה יבחר / נועה גורן (2018) שירים מסתלקים מן הפרוזה טלפיה עבות היא חולת-היגיון; שירים הם מופע של נוירזה היא בזה להם הם דקים כגבעול. (הדרך הפשוטה להסביר דברים היא לא אסתטית)