עודד מימון ויודפת והספר
נכנסתי למשרד של עודד מימון ושמטתי את הילקוט הכבד שלי כדי לבהות בקירות. סביבי נתלו דימויים מטקסים שמאניים, ציוריי פסיכדליה, ג׳ימי הנדריקס, יגוארים ויצורים מכונפים; על השולחן שהו קנקני שתייה דרום-אמריקניים, מעוטרים כקשת; ולצידם וויסקי, קפה, ספרים על האינסוף ושוקולד ׳פסק זמן׳. הייתה לי הרגשה שלא כל חדר של מרצה למתמטיקה נראה ככה. הגעתי לראיין […]
הדרכה חדשה
הדרכתי אינספור קבוצות כתיבה בחיים שלי. אני לא יכולה לספור כבר, באמת. איבדתי כל פרופורציה עם העבודה הזו: כשהדרכתי נוער גמול מסמים מבאר שבע, התאבססתי על חיפוש תכנים ספרותיים שהם יאהבו. רכשתי את אמונם כשהדבקתי קריסטלים קטנים על השירים שחילקתי ביניהם, והם לפתע הבינו: “בוא’נה, נועה משקיעה…”, וכך אחרי מאמץ הם החלו להקריא בשיעורים, להתאהב […]
על הקריינות, ועל התרגום
מחשבות קרייניות בימיי הקורונה, כשניתאי עוד היה ידיד מימיי התיכון, ולא חלמתי שנתחתן (כלומר חלמתי, רק חלמתי), הוא שלח לחבר׳ה שלנו שאנחנו מוכרחים להצטרף ל״אודיבל״, אפליקציה של אמאזון להאזנה לספרים. הוא המליץ על כל סדרת הספרים של ברנדון סנדרסון. מדובר בכמה מאות שעות של האזנה לספריי פנטזיה. התעניינתי בדבריו, כי הבנתי שאוכל להרחיב את הספרים […]
החייל המנגן
שבוע לפני יום העצמאות התשעה-עשר למדינה, נשלח יועד למשימה סודית מטעם אביו, יעקב ברוק, שהיה מין טיפוס המחזיק מסרק קטן בכיס חולצתו, ושערו אפור ומלא, ופניו חמאתיות. כל זמן שהוא לא נואם – הוא מוצץ את קצה המקטרת שלו, ומצמצם עיניים לחרכים. קולו היה סוחף, צרוד, ומספק להאזנה. הוא ישב במשרד אותו ערב, וציווה על […]
אל תשכחו שאני בת-ים
בתחילה הייתי בת-ים, שחיתי במעמקים ולפעמים שערי הסתבך באלמוגים האלה: אבל כשביקשתי לעצמי רגליים, ובאמצע ארוחת השישי, נעמדתי עליהן, הכל הסתדר. זו הייתה ארוחה מפוארת, שכיסתה את כל פני מפת הויסקוזה התכולה. צלוחיות לבנבנות מחוררות ובהן מיטב ממאכליי הים. אוה, זה היה דליקטס! הצדפות ורחשי שאיבתן; אחותי ואני ניגבנו את השפתיים במפית, ושינינו גררו החוצה […]
חברות
פנים לבנות, נימושים בצבע מייפל ועיניים שחורות נוקבות – כן, היא אמורה הייתה להיות יפהפייה, אבל היא כה נטולת חושניות, כה נטולת ריקוד. למעשה זה מה שתיסכל אותה, שלחברתה מעוקלת-האף, היפה לא פחות (בסופו של יום), יש את הגישה הבלתי נגמרת הזאת לבנים: הם תמיד יבחינו בה. הם לעולם לא יבחינו בפגמיה. זו הרי הנטייה […]
