המניעה
2. לא היה שום סימן למניעה. הם אהבו כמשוגעים. הגופים התלפפו חזק כמו סלילים מן הגנטיקה, רותחים כבהרכבת מתכות. הם נגעו בפראות של אדם השוחה בסערה, מאוהבים, לחים, נטולי מחשבות. מה טבעית הייתה ההתחלה הזאת. התשוקה הורגשה כמו רעב מתעתע; הנשימות החושקות יצאו מבטן עמוקה. לא קצובות היו. לא שטוחות. העונג היה מסוג מושלם, צמרמורת […]
הו, סילביה שלי
“וזה בסדר” היא אמרה, “אני בסדר עם חוסר ההגינות שבחיים”. היא חייכה וגלגלה עיניים בארובות ככה שיצרה איזה מבע פלרטטני, כלפי אברי גלעד, והניחה את ספל הקפה שלה (חזרה לשתות קפה, אחרי שנים של תה) וניגבה מעדנות את השפתיים עם האצבע. כל-כולה ילדה עדיין, ילדה קטנה וחתולית, הוא אימץ את מחשבותיו לזכור מה שנא בה, […]
פרחים
את היום שבו זה קרה אני זוכרת החל מהרגע בו אמא מירקה כלים בתנועות זריזות, ומבלי להביט בידיה, שאלה אם כבר אכלתי. “אז תשבי לאכול” היא אמרה בקולה המת, משפשפת מגבת בעצבנות על צלחת קטנה. היא הלכה למטבח וערמה גבינה, לחם, סכו”ם, כוס מים, קופסת זיתים, חמאה ושום על צלחת, בקולות רמים, ואחר הניחה אותם […]
לעיתון מכינת מעיין ברוך
בוקר טוב, את מכיניסטית נועה גורן שלום לכם, שמי נועה, מחזור י”ג במכינת מעיין ברוך. אני לומדת באוניברסיטת בן גוריון פילוסופיה וספרות, ובין לבין מפרנסת את עצמי דרך עבודה לילית בפאב. קלאסה, אני יודעת. באחת המשמרות, ממש לאחרונה, הגיע בחורצ’יק חדש למטבח שלנו. בדיוק החל העומס הרב, לקוחות רבים הגיעו ודרשו את הבירה שלהם, אני […]
הומרוס בשוּק
יום קיץ בשוק מחנה יהודה. צפוף. זעופים כולם, מחמיצים את פניהם מטרדת האור המסמא, ואין איש מחייך. החום העיק על הנפשות. את הצפיפות החריפו זעקות הרוכלים והמהומי הקהל, צרחות של משוגעת, געיית תינוק, נביחת כלב, ריב בין שניים; אחד אומר “ייקח אותך האל”, אחר עונה לו “דחפת אותי!” – טריטון! “חיי הטיטן היפריון” מלמל הומרוס, […]
שני קטעים קטועים מ-2014
אבסורד המאורעות והזמן ברכה צנועה לך. לפני שנה נכנסת לחיי ושינית אותם. דברים שונים משנים אותי מדי יום, אבל השינויים שאתה יצרת ייחודיים . הקשר שלנו פלאי, עוד ועוד רבדים נבראים בו, מתגלים בו, הופכים למילים שאנחנו אומרים, והמילים הופכות דברים בו, להווה. כבר שכחנו חלק מהשיחות ומהרגעים שעברנו מרוב שיש מהם שפע. אנחנו עשירים […]
