חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

NOA GOREN

* / *

“לא רק הידיים הצהובות, מוכות הבהרות, מחבקות אותך. לא רק שדיה נצמדות לגבך, לא רק אפה נושם בשקט על צווארך. גם אני איתך, כמו ברכה אינסופית, כבקיעת קרניים. אני איתך, נישאת ממך ונובעת מכל מילה שתכתוב. אני הסיבה לכתיבה, אבל סיבה מהסוג שאינה ניתנת לאיון. אני תמיד שם, לא מתוך גאוות-תקיעת-דגל, לא ככיבוש, אלא באופן […]

אהבה פעילה

עורו יחיד בחדר יוצא ממטען חשמלי והיא הרהרה על לבגוד בו. היא רפרפה על גופו הישן באצבעותיה, כשני פרפרי פרחים, כמה אהבה, נכון? כמה אהבה, ובצימאון מרוסן חקרה כל נמש, חבל שהוא לא ער, כמה שהוא רך. האפשרות לבגוד; איך קרה שאתמול שכחה לחשוב עליו. איך לאחרונה היא חושבת על הדברים הלא נכונים, אולי כי […]