המניעה
2. לא היה שום סימן למניעה. הם אהבו כמשוגעים. הגופים התלפפו חזק כמו סלילים מן הגנטיקה, רותחים כבהרכבת מתכות. הם נגעו בפראות של אדם השוחה בסערה, מאוהבים, לחים, נטולי מחשבות. מה טבעית הייתה ההתחלה הזאת. התשוקה הורגשה כמו רעב מתעתע; הנשימות החושקות יצאו מבטן עמוקה. לא קצובות היו. לא שטוחות. העונג היה מסוג מושלם, צמרמורת […]
הו, סילביה שלי
“וזה בסדר” היא אמרה, “אני בסדר עם חוסר ההגינות שבחיים”. היא חייכה וגלגלה עיניים בארובות ככה שיצרה איזה מבע פלרטטני, כלפי אברי גלעד, והניחה את ספל הקפה שלה (חזרה לשתות קפה, אחרי שנים של תה) וניגבה מעדנות את השפתיים עם האצבע. כל-כולה ילדה עדיין, ילדה קטנה וחתולית, הוא אימץ את מחשבותיו לזכור מה שנא בה, […]
פרחים
את היום שבו זה קרה אני זוכרת החל מהרגע בו אמא מירקה כלים בתנועות זריזות, ומבלי להביט בידיה, שאלה אם כבר אכלתי. “אז תשבי לאכול” היא אמרה בקולה המת, משפשפת מגבת בעצבנות על צלחת קטנה. היא הלכה למטבח וערמה גבינה, לחם, סכו”ם, כוס מים, קופסת זיתים, חמאה ושום על צלחת, בקולות רמים, ואחר הניחה אותם […]
לעיתון מכינת מעיין ברוך
בוקר טוב, את מכיניסטית נועה גורן שלום לכם, שמי נועה, מחזור י”ג במכינת מעיין ברוך. אני לומדת באוניברסיטת בן גוריון פילוסופיה וספרות, ובין לבין מפרנסת את עצמי דרך עבודה לילית בפאב. קלאסה, אני יודעת. באחת המשמרות, ממש לאחרונה, הגיע בחורצ’יק חדש למטבח שלנו. בדיוק החל העומס הרב, לקוחות רבים הגיעו ודרשו את הבירה שלהם, אני […]
בוקר בוקר קפה
הבוקר נראה העולם כה רפה עייף וגרוע, דהוי וחסר ואם רק אשתה גלונים של קפה אז כל הסובב ייראה לי אחר. אומרים שאסור לפתח תלות שזה שעבוד מסוכן חבל לגדל מפלצות-התמכרות ראו את מקולי קולקין הקטן; אבל, אי אפשר, לא אוכל למנוע את זו התשוקה הפנימית לפולים כי בלי הקפה אין לנפש מנוע עיניי הם […]
סינרגיה
כפור התדפק ולא פתחנו שני כותבים שהם עולם בתוך עולם-כולו ואמרתי, תהיה עיתונאי בטוח תהיה עיתונאי בטוח אתה תקבע אנשים נלפתנו בכל התאים כמעט התמזגות כמו המצאת חיבוקים, יחדיו ממציאים הגות ושנינו תהינו מה ההסבר איך אספני מילים לא יודעים לתאר מהו זה שהוא גם אנחנו גם יותר
